יום ו', כז’ בכסלו תשע”ח
 
אתר הייחודיות הבית ספרית
קרא עוד...
 

הורים וילדים יקרים, בספרו "תמונות מבית הספר העממי" כתב אמנון שמוש: "והיה כמובן המורה לעברית. הוא נתן לנו לכתוב חיבור "מה אני רוצה להיות שאהיה גדול". אני ישבתי וחשבתי ולא ידעתי מה לכתוב. אחר-כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. אני רוצה להיות גם עם שורשים, גם עם כנפיים, כתבתי. למה חייב אדם לוותר על השורשים, אם ליבו חפץ בכנפיים? השורשים מפסידים כל כך הרבה, כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו והציפורים שעל העץ, שזכו ויש להן כנפיים, חסרות הן את האחיזה בקרקע. קניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ, שבסתר ענפיו הן חוסות. על כן, סיימתי, כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים. זהותו של האדם בכלל, וילד בפרט, נעוצה בשורשים ובחוויות האישיות הנצרבות בו בחיק משפחתו, ושייכותו לאומה היהודית בת אלפי השנים. העמקת היכרותו של הילד עם רבדים אלה, על ערכיהם, יעמיקו את שורשיו, תוך ביטחון ויציבות לבניית ההווה והיערכות לעתיד. בית הספר יכיר לילד את מורשת עמו, דרך לימוד פרשת השבוע, הכרת אישי ישראל לדורותיהם, פתגמים וסיפורים מארון הספרים היהודי, ויעמיק בחינוך לאזרחות טובה, המושתת על ערכי "מפתח הלב". שורשים אלה, הינם הבסיס לפריסת הכנפיים המתחייבת מעצם היותנו במאה ה-21. הקדמה והטכנולוגיה מתפתחות בקצב מהיר, ומחייבות לאפשר לילדינו חתירה למצוינות אישית, וזאת תוך חשיבה מסדר גבוה, למידה מתוך חוויה, ושאיפה מתמדת לרכישת ידע. לא יפקד מקומם של ערכים חשובים נוספים כעבודה בצוות תוך שיתוף פעולה, וחשיבה קבוצתית מופשטת. לשם כך, שולב במערך ההוראה לימוד מקצוע הרובוטיקה בחסותם האדיבה של עריית נתניה ומשרד החינוך והינם הכלי המתקדם ביותר להשגת מטרות אלה. בית הספר מהווה מקום בו לאו דווקא התשובות עומדות במרכזו, אלא גם השאלות, הסקרנות והחקר. המחנכות מטפחות את חשיבתו של הילד, תוך התבוננות ערכית, על עברו, ההווה והעתיד שלו, מפגישות אותו עם מקורות הדעת והתרבות כמקור לבירור ולבחינת הדרך. ההורים מעורבים ופעילים בעשייה, ותרבות בית הספר מבוססת על כבוד לזולת, לשונות ולשיח. תקוותי הינה, שבוגרי בית הספר "לאה גולדברג" יעמיקו שורשים ויפרשו כנפיים. בברכה, דיתי פרוור- מנהלת בית הספר.